איתמר ישב לידי כל הזמן וצפה בשיעור. היה נראה שהוא ראה את אולי. כמה זה מדגדג לה לקום ולהצטרף וכמה זה קשה לה. ואז הוא הסתובב אליה ושאל אם היא רוצה שהוא יבוא איתה.
זה היה אחד הרגעים הכי ממלאים שהיו לי בחיים.
היא כל כך שמחה שאפילו לא ענתה ופשוט קמה, לקחה אותו ביד והצטרפה למעגל יחד איתו.
לא היה נראה שאכפת לו שהוא הבן היחיד, שזה שיעור שנתפס שהוא לבנות בלבד, שכל הבנות האלה הן בנות שלוש וחצי. הוא נעמד ליד אולי ובלי יותר מדי רעש וצלצולים עשה את התנועות אחרי המורה ושיתף פעולה. אולי מצידה כל כך התרגשה ושמחה ונהנתה ששכחה כמה חששה לפני שניה להצטרף למעגל. והוא מצידו נהנה לרקוד והיה נראה שהם חולקים רגע שהוא רק שלהם. רגע שנותן המון גב ותמיכה אחד לשניה.
רגע שנמשך לרגע.
כי כבר בדרך הביתה הם חזרו לריב.
